לצאת מאזור הנוחות (10 דקות)

נחלק לכל חניך דף טיוטה ונבקש ממנו להיעמד עליו. נגדיר את הדף כאזור הנוחות שלנו, המקום הנוח שלי בחיים שאני לא צריך להתאמץ או להתעמת.

נקריא כל מיני סיטואציות ונבקש מכל אחד לבחור כיצד הוא מגיב לסיטואציה:

האם הוא נשאר אדיש, מתמודד (לומד, מתעניין, אכפתי) או מתעמת (יוצא לפעול כנגד זה).
אדיש- נשאר לעמוד, מתמודד- מוציא רגל מהדף, מתעמת- יוצא מאזור הנוחות ונעמד מחוץ לדף.

סיטואציות:

• במושב שלך לקחו לנוער את המועדון בטענה שהם לא יודעים לשמור עליו.
• במועצה שלך החליטו לבטל את כל ההסעות למפעלי תנועה
• בבית הספר שלך לא עורכים יותר שיעורי חברה כי יש חומר לימודי שצריך להספיק.
• בתנועה שלך החליטו לצאת ממועצה מסוימת כי היא ממוקמת רחוק מדי ביחס למטה התנועה.
• בחברה שלך נשים מקבלות פחות כסף מגברים
• בחברה שלך יש יותר משליש ילדים עניים
• במדינה שלך אזרחים ערבים מופלים לרעה

דיון:

• באילו מקומות אנחנו יוצאים למעשה?
• איפה יותר קל לנו לפעול?
• מדוע יש לאנשים צורך להתעמת או להתמודד עם מציאות גם כשהיא לא תמיד קשורה אליהם?

אקטיביזם- (10 דקות)

נקרא ונסביר ביחד את ההגדרות של אקטיביזם.

הגדרה 1:

אקטיביזם – שיטה התובעת להגיב באופן נמרץ ובפעולות של ממש למצבים חברתיים, כלכליים או מדיניים. שיטת "קום ועשה!"
אקטיביסט – הדוגל בשיטת אקטיביזם, התובע יזמה לפעולות של ממש, מתנגד לשיטת "שב ואל תעשה" . (מילון אבן שושן)

הגדרה 2:

אקטיביזם (אנגלית: Activism) מורכב ממאמצים לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית. אקטיביזם יכול להתבטא על ידי פעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת, או על ידי מספר פעולות קיצוניות.

דיון:

• מה ההבדל בין שתי ההגדרות?
• לאיזו הגדרה אתם מתחברים יותר?
• אילו דוגמאות אתם מכירים לאקטיביזם?