מטרת החלק:
בחירת שם לקבוצה והבנה ששם יכול להיות בעל משמעות
זיכרון (שם – משמעות)- כל חניך מקבל שני פתקים. על אחד כותב את שמו ובשני את משמעות השם שלו ולמה נתנו לו אותו. פורשים את הפתקים על הרצפה ומשחקים משחק זיכרון של התאמת שם למשמעותו.
שם לקבוצה- כפי שראינו שם יכול להיות דבר מאוד משמעותי, מאחורי שם בד"כ עומדת משמעות. שם הוא אחד הדברים הראשונים שמייצגים אותנו. ולכן חשוב שגם לשם של הקבוצה שלנו תהיה משמעות.
במידה ולקבוצה אין שם מהשנים הקודמות- על הקבוצה לבחור שם לקבוצה שתהיה לו משמעות.
לאחר מכן על הקבוצה להכין נאום מרגש וחוצב להבות מדוע השם הזה מתאים לקבוצה ומה המשמעות שלו, ולהציג למדב/למשצים שיתרגשו מהכרזת השם.
מטרת החלק:
מציאת מכנים משותפים
מולקולות מכנה משותף- אמור לחניכים להסתובב באופן חופשי בחדר, ואז קרא: מולקולות, מולקולות, מולקולות.. נקוב במספר שלפיו הם צריכים להתחבר. "מולקולות של… 4 = "! 16 עכשיו מהר מהר מתוך כל חניכי הקבוצה, צריכים להתחבר ל4 גושים. כעת כל גוש צריך למצוא מהר מכנה משותף בין כל חברי הגוש (לדוגמא כולנו שונאים פטרוזיליה). האחרונים שאמרו מכנה משותף הפסידו. משחקים מספר סבבים.
*דיון על מכנים משותפים
מטרת החלק:
יצירת מסורת קבוצתית
חג הקבוצה- על סמך המכנים המשותפים של הקבוצה מהמתודות הקודמות, נותנים לקבוצה משימה ליצור לעצמם חג שירצו לחגוג. מחלקים את הקבוצה לתתי קבוצות. כל תת קבוצה מקבלת נושאים ממסורות החג ועליה להחליט איך תרצה שיבואו לידי ביטוי בחג הקבוצה שלהם. לדוגמא- מאכלים, תלבושות, שירים וטקסטים שמקריאים, משמעויות החג וכו.
מציגים לכל הקבוצה מה החג שלנו כולל, מחלקים אחראויות, בוחרים תאריך (לזמן הקרוב) וחוגגים את החג! (ניתן גם לפרק את החג לגורמים ובסוף כל פעולה לחגוג חלק מהחג, לרקוד לשירי החג/ לאכול את המנה המסורתית/ להצטלם בלבוש החג וכו'.
שורה תחתונה- על ידי יצירת תרבות משותפת אנו מגדילים את המכנה המשותף הקבוצתי ומייצרים תחושת חיבור, גאוות יחידה, גיבוש, ואפילו אמירה קבוצתית ייחודית.
