מטרת החלק:
היכרות עם סוגי קבוצות
סוגי קבוצה :
קבוצה משימתית– קבוצת אנשים שמתאגדת סביב משימה – לכל אחד מאנשי הקבוצה יהיה תחום אחריות למען מימוש המשימה. לדוגמא קבוצת עובדים
קבוצה אינטימית– קבוצת אנשים שמרגישים תחושת ביטחון ופתיחות בין אנשיי הקבוצה, הקבוצה עונה על הצורך האנושי . לדוגמא קבוצה טיפולית
קבוצה גאוגרפית– קבוצת אנשים המתגוררים קרוב אחד לשני והמכנה המשותף שלהם הוא האזור. לדוגמא –מושב, שכונה.
קבוצה אידיאולוגית– אנשים שמתגודדים סביב רעיון, שיתוף הרעיון וניסיון להביא את הרעיון לידי ביטוי. לדוגמא- תנועת נוער.
קבוצה כלכלית– קבוצת אנשים ששותפים כלכלית כדי ליצור קרקע שוויונית לכולם . לדוגמא- בנק אופק
קבוצה חברתית– אנשים שמתגודדים מהרצון לא להיות לבד בפן החברתי שלהם. נותן תחושת זהות וחיפוש אחר קבוצת השווים. לדוגמא- קבוצת חברים שהכירו בביה"ס.
דיון-
מטרת החלק:
נעמיק בתפיסת הקבוצה בתרבות היהודית
מתחלקים לחברותות – זוגות שלומדים יחד.
מתעמקים בדף הלימוד ומחלצים ממנו ערכים שלדעתנו הקבוצה מבטאת.
מטרת החלק:
נגדיר מדדים לקבוצה התנועתית
הקבוצה התנועתית היא גם מטרה וגם כלי. האדם זקוק לשייכות ולכן הקבוצה היא מענה לצורך החשוב הזו. בנוסף האדם הוא יצור חברתי ולכן הקבוצה היא מצע בתוכו הוא מתפתח וממש את עצמו.
חשוב שנגדיר מדדים לקבוצה ביישוב, כך נוכל לשאוף ליישם אותה בתנועה.
מתייחסים לערכים שחילצנו קודם מתוך דף הלימוד ומנסחים שאלות שלאורך השנה יסייעו לנו לבחון את מצב הקבוצות שלנו.
דף לימוד- הקבוצה
חבורה ומשפחה כך הם: דומים לכיפת אבנים, את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מתרועעת, את נותן עליה אבן אחת וכולה עומדת. מדרש בראשית רבה, פרשה ק, סימן ז
ד' מינין שבלולב – ב' מהן עושין פירות וב' מהן אין עושין פירות.
העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות.
ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת.
וכן ישראל – עד שיהיו כולן באגודה אחת, שנאמר: "הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ" (עמוס ט, ו).
תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כז ע"א.
שנה רבי שמעון בר יוחאי:
משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה.
נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו.
אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה?
אמר להם: מה אכפת לכם? לא תחתי אני קודח?!
אמרו לו: שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה!
מדרש ויקרא רבה פרשה ד פסקה ו
מכתב מאהרון דוד גורדון {לחיותה בוסל}, כ' באב תרפ"א ,צפת
"תודה לך, חיותה,על אשר לפחות את כותבת!
כבר חשבתי לכתוב גם מבלעדי זה , אבל לפי שעה רק חשבתי, ואלוהים יודע אם המחשבה הייתה יוצאת לפועל. האמת אגיד לך, כי כבר נמאס לי לשבת בצפת ולהוציא לירות,להיות אוכל ואינו עושה. בפרט בראותי , כי לפי שעה אין כל הקלה ואינני מקווה שתהיה.
דבריו של טרומפלדור על דבר הקבוצה, שהוא רואה בה חזות הכל, אינם, כמובן, לגמרי לפי רוחי. אני אינני מעמיד את מפעלנו הלאומי והאנושי על הצורה, איזו שתהיה. בעיני טובות כל הצורות: קבוצה, קבוצה גדולה, מושב עובדים, קואופרטיב, קומונה – אם יהיה בהן תוכן אנושי. ואם לא – אף אחת מהן לא תועיל. ואל יאמרו לי, כי בקבוצה או בקומונה יותר קל להשיג את התוכן האנושי. בכל אחת מהצורות האלה ישנם צדדים חיוביים ושליליים. ולפי שעה אנחנו רואים, כי בכל אחת מהן פועלים קודם כל הצדדים השליליים. יען מה? יען אשר מעמידים את הכל על הצורה. שוכחים דבר קטן, שוכחים כי העיקר הוא האדם, אשר יהיה אדם בכל צורה, ולא הצורה היא העיקר. ודווקא בצורות שרואים אותן כאילו הן היותר שלמות – דווקא בהן שוכחים את זה, כי סומכים על הצורה שהיא תענה את הכל. מכאן מה שבא. א"ד גורדון, מכתבים ורשימות, עמ' 160
שאלות להתייחסות:
מהו הדבר המשמעותי בבנייה אנושית של קבוצה על פי כל אחד מהדימויים?
איזה ערכים מתבטאים בקטעים הללו?
כיצד אתם תופסים את המושג קבוצה?
מה המקום של הקבוצה בתנועה שלנו?
