זוכרים את נמו, "דג הליצן", שחי עם אביו בשושנת הים? סרט האנימציה "מוצאים את נמו" מציג את אחת הדוגמאות המוכרות ביותר להדדיות, המתקיימת בין דגי השושנון (שמם הנכון של "דגי ליצן") לשושנת הים. השושנון, שחי בין זרועות שושנת הים, נהנה מהגנת זרועותיה הצורבות, ושושנת הים נהנית משיירי המזון הנופלים מפיו של הדג. מבחינת השושנון, מדובר בקשר של הדדיות הכרחית: אם יתרחק מזרועותיה של שושנת הים, ייטרף חיש קל. מבחינת שושנת הים, הקשר אינו הכרחי: היא יכולה לחיות היטב גם ללא שאריות המזון של הדג.

קשר  הדדיות אחר, המתקיים בין דג הקְבַרְנוּן לחסילון, הוא קשר הכרחי לשני השותפים, החיים יחד במחילה על קרקעית הים: החסילון חופר את המחילה, שומר על ניקיונה ומקפיד לפנות את החול מפִּתחה; הקברנון ניצב בפתח המחילה ומזהיר את החסילון, שחוש הראייה שלו ירוד, מפני סכנות. בעזרת מחושיו, החסילון מקפיד לגעת כל הזמן בזנב הקברנון, והקברנון מאותת לו באמצעות תנועות זנבו על סכנה.

כאשר שני מינים חולקים משאב משותף, שאין ממנו די לשניהם, מתפתחת ביניהם תחרות. לדוגמה, תחרות על מזון: לאחר שברדלס או נמר הצליחו לצוד טרף, עליהם להזדרז לאכול ממנו לפני שמגיעים למקום טורפים נוספים כמו צבועים, אריות ועופות אוכלי נבלות, שמבקשים גם הם ליהנות מהשלל. תחרות מתקיימת גם בין שני פרטים השייכים לאותו המין, לדוגמה, שני איילים זכרים המתחרים ביניהם על הזכות להזדווג עם כל הנקבות שבעדר.

ביחסי טריפה, יצורים ממין אחד ניזונים מיצורים ממין אחר. יחסי גומלין מסוג טריפה לא מתייחסים רק לבעלי חיים טורפים (לדוגמה, הזאב טורף את הארנבת), אלא גם לבעלי חיים צמחונים. ככל שהדבר נשמע מוזר, בשפת הביולוגים, בעלי חיים צמחונים מקיימים יחסי טריפה עם המזון הצמחי שלהם.

ביחסי גומלין מסוג טפילות, יצור אחד, המכונה טפיל, חי על או בתוך יצור אחר, המכונה פונדקאי, וניזון ממנו. מחלות רבות הן תוצאה של טפילות, שבה חיידק, פטרייה או יצור אחר פוגע בפונדקאי שבגופו הוא חי. כינת הראש וקַרְצִית הכלב הן דוגמאות לשני טפילים המוכרים לרבים מאתנו בחיי היום-יום.

בקומנסליזם, אחד הצדדים מרוויח מהקשר בעוד הצד האחר אינו מושפע ממנו, לא לטובה ולא לרעה. לדוגמה, בַּלוּטי ים הם סרטנים קטנים החיים במים ונצמדים לגבם של לווייתנים או לשריונם של צבי ים. הלווייתנים וצבי הים מעניקים לבלוטי הים בית גידול נייד, הגנה מפני טורפים והזדמנויות למצוא מזון זמין, בלי שהם עצמם מושפעים מכך.

ואולם חשוב להדגיש: הגדרת יחסי גומלין כקומנסליזם עלולה להיות בעייתית. מדוע? מכיוון שכאשר אנו חוקרים יחסים בין שני יצורים, העובדה שלא זיהינו עדות לנזק או לתועלת לאחד משני הצדדים המעורבים לא בהכרח מעידה שאכן הם אינם ניזוקים או מפיקים מכך תועלת. ישנם מקרים שבהם יחסי גומלין, שבתחילה נראו כאילו אינם משפיעים על אחד הצדדים, התבררו לבסוף כמזיקים או כמועילים.