בחירת תוכן :

מעגלי שייכות ותרבות המעגל

מהם מעגלי השייכות שלי, ומה זה בכלל תרבות המעגל?

חלק א:

שייכות

מטרת החלק:

נמפה את קבוצות השייכות אליהן אנחנו משתייכים בחיינו.

קבוצת שייכות היא קבוצה שהפרט משתייך אליה. כל אדם חבר במהלך חייו במספר רב של קבוצות. כל קבוצה שאליה הוא משתייך דורשת מידה מסוימת שתהיה תואמת לערכים ולנורמות של הקבוצה.

קבוצות השייכות שלי

כל חניך מקבל כרטיסיות ועט, עליו לרשום על כל כרטיסיה אחת מקבוצות השייכות אליה שייך: להקה, חוג, קבוצה בפייסבוק, מגמה בבי"ס, ועוד.. (ניתן להדפיס לוגואים של קבוצות שייכות שונות ודמות אדם, ולתת לחניכים למלא את הדמות בלוגואים אליהם משתייכים)

כל חניך יציג שתי קבוצות שייכות אליהן הכי מתחבר.

דיון:

  • האם ישנן קבוצות שייכות הנוגדות אחת את השנייה? או מתנגשות בינהן?
  • אם כן, למה?

חלק ב:

תרבות המעגל

מטרת החלק:

נחשף ונבין את הרקע של תרבות המעגל.

תרבות המעגל, האומנם?

מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות קטנות. לכל קבוצה מחלקים את שני הטקסטים, טקסט אחד עוסק בתרבות המעגל, ואילו הטקסט השני מעלה ספקות על אותה תרבות המעגל.

בית משפט

כעת נערוך בית משפט, כאשר הנושא שעל הפרק הוא "תרבות המעגל"- האם עוד יש לה מקום בחיינו או לא. קבוצה א' תטען את טיעוני בעד "תרבות המעגל", וקבוצה ב' תטען את טיעוני הנגד ל"תרבות המעגל'. יש להכניס לטיעוני הבעד והנגד, ביטויים של אותה תרבות בימינו כיום, ולא בתקופת הפלמ"ח, כפי שתיאר אותה חיים גורי, יש למנות שופט, ניתן גם למנות חבר מושבעים, אם הקבוצה גדולה. רצוי להביא תלבושות ולסדר את החדר בהתאם לבית משפט, על מנת להכניס את החניכים לאווירה. בית המשפט יסתיים לאחר שיגיע להכרעה, או לאחר שהמתודה מיצתה את עצמה.

דגש: יש לשים לב, שאנחנו חלק מתנועת נוער, ואנו לוקחים חלק בתרבות המעגל המדוברת. יש להראות זאת לחניכים ואפילו לשאול האם רואים את עצמם, את חייהם, ללא קבוצת השייכות של תנועת הנוער? מטרת המתודה היא לבחון את תרבות המעגל, אך לא לשלול אותה.

נספח: מעגלי שייכות ותרבות המעגל- טקסטים

חלק ג:

זמן להפנים

מטרת החלק:

נבין כי אנחנו לוקחים חלק, בצורה זו או אחרת, בתרבות המעגל.

סרטון (חצי דקה) "מעגל זו לא רק צורה, מעגל זה הרבה יותר!"

https://www.youtube.com/watch?v=-IyM2jPLmjc

  • מה הם המאפיינים של תרבות מעגל?

מאפיינים

חוזרים אל הכרטיסיות מתחילת הפעולה, ומבקשים מהחניכים לבדוק, האם לכל קבוצה אליה משתייכים, ישנם מאפיינים הדומים למאפייניה של "תרבות המעגל'. יש לשמוע כמה שיותר חניכים משפרים ומתלבטים על שאלה זו במליאה הקבוצתית.

מאפייני תרבות המעגל:

  1. המעגל, כצורת התכנסות או התוועדות של אנשים מאפשר מפגש שוויוני בו כל אחד פונה ומסתכל אל כולם, להבדיל ממפגש פרונטאלי כמו מרצה וכיתה, או שחקן מול קהל. ניתן למצוא דוגמאות להתכנסות מעגלית של בני אדם בתרבויות שבטיות המתכנסות לטקס סביב למדורה, באגדת "אבירי השולחן העגול', בריקודי עם וכד'.
  2. בחינוך בא רעיון ההתכנסות במעגל לידי ביטוי בעיקר בחינוך הבלתי פורמאלי ובתנועות הנוער. תנועות הנוער הציוניות אף הורישו רעיון זה לפלמ"ח וחיים חפר תיאר את תרבות זו בעיתון "דבר" בשנת 1982: "תרבות המעגל" שהתקיימה בתנועות הנוער ובתנועה הקיבוצית ובפלמ"ח ובעוד מסגרות רצוניות, טיפחה סגנון דיבור מיוחד. את מקום הנואם הגדול תפס המשוחח-המורה, המבקש לברר דברים, להבקיע יחדיו מן הספק, לשכנע בצוותא" (חיים חפר, 1982, מתוך עיתון "דבר").
  3. החיים שלנו בנויים מעגלים מעגלים – מעגל החברים, מעגל המשפחה, מעגל הקשרים בעבודה, מעגל האיזון בגוף שמשפיע על הבריאות שלנו ומעגל היחסים עם אנשים שמשפיע על הכסף בחיינו. כל חיינו בעצם מושפעים מאותם מעגלים שנסמכים על דבר אחד – הקשר בינינו.

שורה תחתונה

תרבות המעגל הינה התרבות עליה מושתתות תנועות הנוער. תרבות זו מאפשרת לכלל הערכים שתנועת הנוער שלו, ומכאן גם אנחנו, דוגלים בהם. זה בסדר להתווכח, זה בסדר להטיל ספק. יחד עם זאת, חשוב שנכיר במי ובמה שאנחנו. קבוצות השייכות שלנו מספרות עלינו דברים – בין אם נבחר זאת ובין אם לאו. קבוצות השייכות שלנו הן חלק חשוב בעיצוב זהותנו ובהגדרת עצמנו.

דגשים לפעולה

ציוד נדרש:  דפי ממו, עטים, טקסטים

"תרבות המעגל" / חיים גורי

חיים גורי היה משורר, סופר, מתרגם, פזמונאי, עיתונאי וקולנוען ישראלי. היה לוחם ומפקד בפלמ"ח ונמנה עם משוררי דור תש"ח. חתן פרס ישראל לשירה לשנת תשמ"ח (1988).

בשכבר הימים התקיימה בארץ ישראל תרבות, שאני מכנה אותה " תרבות המעגל". הכוונה לקשר עם השווים והשותפים. לא "שיעור פרונטאלי", לא נואם מבריק מול המון מוקסם ונלהב ומריע, "תפוס על חם", לא הפועל ומקבל הפעולה, לא השר והשומע, לא הרץ והצופה, אלא תרבות המעגל, שפירושה- שירה בציבור, או שיחת חברים, או דיון בחבורה.

"תרבות המעגל" שהתקיימה בתנועות הנוער ובתנועה הקיבוצית ובפלמ"ח ובעוד מסגרות רצוניות, טיפחה סגנון דיבור מיוחד. את מקום הנואם הגדול תפס המשוחח המורה, המבקש לברר דברים, להבקיע יחד מן הספק, לשכנע בצוותא.

התרבות ההיא דחתה את הדמגוג, את אשף המילים, את הקוסם והמכשף, וחתרה אל העיון ואל השותפות. היא כיבדה את המבוכה כמצב חיובי, שבו מבקשים אנשים לחשל את אמונתם.

"תרבות המעגל" לא הייתה מועדון ויכוחים סאלוני, חס וחלילה. היא הכירה תנופת עשייה ותשוקת יצירה ומורא וקרבות ופריצה והבקעה ומעשים חיים. אך היא ביקשה מן הדובר כי ידבר אל זולתו כדובר אל עצמו ולא כמי ש"יורד אל העם" ולא כמי שמקסים את העם וכמי שמחניף לו.

"תרבות המעגל" חתרה אל דמוקרטיה במובנה הנעלה. היא הבינה שכל מהפכה מבקשת להעניק לשותפים לה את הכרת ערך עצמם ואת כבודם האנושי. היו לה מנהיגים, אך הם עלו מתוכה ושבו אליה.

"תרבות המעגל" העלתה את השיחה, את מעגל המשוחחים, לערך מחנך, וטיפחה את הדיון הסוער. היא לא ביקשה לגדל חסידים שוטים ומוחאי כפיים.

האם היא שוקעת?

 

"היררכיה" מבנה חברתי / ערוך מתוך ויקיפדיה

ארגונים אנושיים רבים, כגון עסקים, כנסיות נוצריות, צבאות ותנועות פוליטיות מובנים באופן היררכי, לפחות מבחינה רשמית; בדרך כלל לאנשים העליונים יש יותר כוח מאשר הכפופים להם (מעמדות). לפיכך, היחס האסימטרי הוא "יש כוח על". מבנה כזה מאפשר קבלת החלטות יעילה ומהירה, קבלת סמכות וידע מאנשי מקצוע.

היררכיה חברתית נפוצה גם בטבע בחבורות של שימפנזים, צבועים, זאבים ועוד. הפרטים הבכירים לוקחים חלק גדול יותר במזון ובשלל ומורשים להזדווג עם הנקבות הטובות כשהזוטרים מפנים להם את הדרך.

עזרים

צוותי הדרכה ?! התחברו 

ראשי

בחירת תוכן