סרטון – בעיית דור המילניום

נחלק לכל חניך אחד מחמישה פתקים מנחים לגבי הסרטון שבו הם עומדים לצפות ממש עוד מעט. אחר כך נצפה בסרטון "דור המילניום" של סיימון סינק. לאחר שצפינו בסרטון נתחלק לקבוצות לפי הפתקים המנחים ונדון בהם בקבוצות הקטנות לשתי דקות. אחר כך נציג מכל קבוצה יסביר בקצרה על הקטע בסרטון שאחריו עקב.

הסרטון – https://www.youtube.com/watch?v=01JHtvd0AqI

לאחר מכן ננהל דיון:
– האם אתם מסכימים עם האיש שמדבר בסרטון? אנחנו באמת מפונקים, נרקיסיסטים ועצלנים?
– למה אנחנו סופרים לייקים בעצם? למה אכפת לנו מזה?

– למה קשה לנו להיות מסופקים?
– למה הבחור בסרטון מתכוון כשהוא מדבר על זה שנגדל בלי להרגיש אושר או למצוא סיפוק? כשהוא אומר ש"הכול בסדר"?
– האם יש ערך לדרך? מה החשיבות של ההר בדרך לפיסגה?

– למה כל כך חשוב לנו להשפיע? האם אנחנו מצליחים?
– מה אתם חושבים על האמירה ש"ההתעסקות הבלתי-פוסקת הזאת לא מאפשרת חידושים ורעיונות"?

ציונות בעידן המודרני

בואו נשים שנייה בצד את כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו, נזכור אותו לאחר כך מה שנקרא ונדבר רגע על ציונות. מה זה ציונות? למה אומרים שהציונות מתה?

ניתן לחניכים לנסות לענות על זה ונרשום נקודות על הלוח (זהירות לא למחוק את הציטוט של ניוטון!!). נשאל את החניכים מי מהם מרגיש ציוני וניתן להם לספר למה הם מרגישים ככה בקצרה, אחר כך נקריא את ההגדרה של הרצל:

"קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית."

דיון:

– אם זה מתחבר לכם איכשהו למה שדיברנו עליו קודם?

– אם יש קשר בין איך שסיימון סינק (מהסרטון) מתאר את הדור שלנו לבין המחשבה שהמטרה הושגה והציונות מתה.

– מה לדעתכם ההמשך של הציונות? מהי המשימה של הדור שלכם?

סיכום:

אז דיברנו על תרבות האינסטנט (כולם רוצים כמה שיותר וכמה שיותר מהר) ועל הקושי שלנו בדחיית סיפוקים, דיברנו על היתרונות והחסרונות של הסמארטפון והאינטרנט. דיברנו על דור המילניום וכמה אנחנו מפונקים ועם זאת רוצים להשפיע. דיברנו גם קצת על ציונות ועל מה הקשר בין כל זה. כולנו צריכים לשאול את עצמנו האם התמכרנו לדופמין שהחברה והתרבות שלנו מאכילות אותנו.

אני קורא.ת לכם לא לנוח על זרי הדפנה, להבין שאנחנו לא נמצאים עדיין בפסגת ההר ושתמיד יש לנו איך להתקדם ולהתפתח, כבני אדם, כחברה וכעם. אני קורא לכם להשתמש בנפלאות הדור שלנו, במכשירים, בידע, בכוח שלנו כדי להתקדם הלאה בקלות. אל לנו לטבוע בשפע ולהתנוון בנוחות הזמינה שאליה נולדנו וגדלנו, יש להשתמש בה כמקפצה על העתיד, כספתח לקדמה טכנולוגית, חינוכית, ערכית וציונית.

אם פעם הייתי צריך חצי שעה להפוך את הספרייה כדי להשיג את המידע שאני צריך והיום בתוך דקה אני יכול להשיג את אותו המידע, נשאלת השאלה: איך אני מנצל לטובה את 29 הדקות שהרווחתי? אם פעם הציונות הייתה הקמת יישובים על קו הגבול כדי להגן על הארץ, איך אני מנצל את זה שאני כבר לא צריך לטובת הציונות?

אם נחזור לציטוט של ניוטון "אם ראיתי רחוק זה רק כי עמדתי על כתפי ענקים" שפירושו שהיכולת שלנו להתקדם הלאה מבוססת על ההתקדמות וההישגים של אלו שבאו לפנינו, קחו את כל האמצעים והכוח העצום הזה שנולדנו לתוכו והשתמשו בו כדי ליצור פה משהו טוב יותר. בואו נשפר את ישראל. בואו נשאף, כמו הרצל לפנינו, לשלמות מוסרית, רוחנית וחברתית בארצנו הקטנטונת. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו מתחפשנים על כתפי הענקים ☺.