זה לא מדע בדיוני
נקריא את הסיפור הקצר, שמתאר עולם ללא חקלאות. (מאת מירי פרץ, בוגרת בני המושבים)
אמא את לא מבינה איזה כיף היה בגן!" ישר הוא הכריז. "מה מה ספר לי, מה עשיתם?" שאלתי אותו סקרנית מתמיד. "אוקי, אז הגענו, הכרנו את הגננת לילי! היא מאוד מצחיקה ויש לה מלא סיפורים על פעם פעם.
היא סיפרה לנו שהיא גרה באיזה מקום שהיה נקרא מושב. כמוך אמא! נכון??" "נכון מתוקי. אמא גרה פעם במושב בערבה אבל הוא לא קיים יותר…
המשך בנספח
נספח: סיפור קצר
דיון:
- מה הסיפור גורם לכם להרגיש? איזה חלק בו צבט לכם בלב? אם בכלל?
- אתם חושבים שזה מציאותי? שיכול להיות שזה יהיה באמת המצב עוד מעט?
דגש: חשוב להגיד שזו תחזית אמיתית למקרה שאכן החקלאות תסתיים. בחבלי הארץ השונים שלנו בעיקר בפריפריה ישנם מושבים שמתבססים רק על חקלאות ואם הם לא יוכלו להחזיק מעמד ולהתפרנס הם יסגרו את המשקים ויעזבו את המועצה… ולא יהיה מי שימשיך ליישב את הארץ. במושבים אחרים, כאשר החקלאות תפסיק להתקיים הקרקעות של המושב ישנו ייעוד וכבר לא יהיו שדות, חממות, מטעים אלא ייהפכו בהקדם להיות בניינים ומחסנים בעיקר במרכז. המשמעות של
כך הוא לא רק הנוף מהחלון אלא המרקם החברתי שלנו, אומה שבן רגע תהפוך מיצרנית לצרכנית, ומחיבור לטבע ולאדמה ותפיסת קרקע במובן הערכי לאיבוד קרקע.
דיון:
- יש אנשים שיגידו "זאת נוסטלגיה, צריך להתקדם, לחשוב כלכלי. מסכימים?
- בקונפליקט בין נוסטלגיה לאידיאולוגיה- מה יותר חזק בעינכם?