אני זוכר.ת ש… – נשחק 'הרוח נושבת' רק של זיכרונות – נשב במעגל ונזמין מתנדב לעמוד במרכז ולהציף זיכרון שיש לו מהפעילות בשנה הזאת, מי שגם זוכר צריך לקום, להגיד "גם אני זוכר.ת" ואז להוסיף זיכרון משלו.
הרגעים הכי טובים – נחלק לכל חניך דף, טוש (בעדיפות לצבע משלו) ונייר דבק. על החניכים לכתוב את הזיכרון הכי טוב שלהם משנת הפעילות הזאת ולהדביק על הקיר.
לאחר מכן נזמין את החניכים להסתובב ולסמן בעזרת הטוש שלהם פס קטן ליד הזיכרונות שגם הם מסמנים אותם כזיכרונות הכי טובים.
כשכולם קראו וסימנו, נעבור על הזיכרונות ונראה מה הזיכרונות שקיבלו הכי הרבה קווים.
דיון:
- מה משותף לכל הזיכרונות הכי טובים שלכם?
- מה הופך רגע בפעילות לרגע ממש טוב? מה צריך לקרות בו מבחינתכם?