מטרת החלק:
נכיר את החוזקות שלנו ככוח שעליו חבריי יוכלו להישען בעת הצורך
משחק פתיחה- כל מי ש.. (10 דקות)
נשב במעגל בו יש מספר כיסאות כמספר החניכים, פחות כיסא אחד. החניך שאין לו כיסא עומד במרכז המעגל ומכריז "כל מי ש…" ומשלים את המשפט כרצונו. מי שהמשפט נכון לגביו צריך להחליף מקום ולשבת בכיסא אחר. האחרון שנשאר ללא כיסא מכריז על המשפט הבא. למשל: כל מי שיש לו כלב, כל מי שאוהב לאכול חומוס.
אהיה לך סלע איתן (20 דקות)
רוג'ום:
כל חניך ייקח חלוק נחל ויכתוב עליו על התכונה הכי חזקה שלו, בעיניו. החניך הראשון ישתף בתכונה שכתב ויניח את האבן במרכז המעגל, החניך הבא לאחר שישתף יניח את האבן שלו מעל האבן הקודמת. כך ניצור רוג'ום קבוצתי שמורכב מהחוזקות שלנו. במידת הצורך, ניתן להכין שני רוגו'מים.
נשאל את החניכים:
מטרת החלק:
נלמד כיצד הצמחים בטבע מאותתים לעזרה ונבחן כיצד אנחנו יכולים לסייע להם- וכך גם בקבוצה
צמחים מאותתים (20 דקות)
החניכים יסתובבו בחווה, בין הגידולים השונים. נבקש מהחניכים למצוא צמח שלדעתם מאותת מסר מסוים ומבקש עזרה. על מנת להבחין באותו של צמחים, עלינו להיות רגישים, להתבונן ולנסות לראות מה נראה שונה בצמח מסוים משאר הצמחים. ננחה את החניכים להסתכל על צורות העלים? על צבעי הפרחים והעלים? על טיב הירק או הפרי שצומח? על האדמה והאם היא רטובה, יבשה?
לאחר מכן נשוב למעגל, וכל חניכה תשתף במה שלמדה בשטח.
ואיך אנחנו מאותתים? (20 דקות)
נבקש מהחניכים לרשום על פתק, דרך מסוימת בה כל אחד מהחניכים מאותת על קושי/אי נוחות/שמחה וכו' (אני מאדים כשאני נבוך, אני צוחקת כשאני שמחה, אני שקטה כשקשה לי, אני נעלמת כשלא נוח לי..). נשים את כל הפתקים בתוך כובע. נשלוף כל פעם פתק ונקריא מבלי לנסות לזהות של מי הפתק. על הקבוצה לחשוב, כיצד ניתן לעזור לחבר שמרגיש באופן הכתוב בפתק.
אופציה ב': במידה והקבוצה נמצאת בפתיחות בריאה ויש מרחב בטוב, ניתן לקיים אופציה יותר חשופה. נסמן על החול ציר. המדריך יקריא משפיט והחניכים יתמקמו על הציר כמידת ההסכמה שלהם כמשפט. קרוב לקצה אחד יהיה "אני מאוד מתחברת, ככה אני בדיוק" ובקצה השני "אני לא מאותת ככה בכלל".
משפטים לדוגמא:
לסיכום החלק נשאל: איך יכול להיות שיש כל כך הרבה התנהגויות שונות בקבוצה?
כל אחד מאיתנו מתמודד עם אתגרים באופן שונה וכולנו מאותתים על כך- באופן מודע, באופן חשוף או בלתי מודע ולא חשוף. עלינו להתבונן אחד לשני בעיניים ולדעת להיות נוכחים ברגעים בהם חברים שלנו זקוקים לתשומת הלב שלנו.
מטרת החלק:
החניכים יבחרו פרויקט אשר מתאים לשני הנושאים בהם עסקנו היום ויתכננו אותו
פרויקט X: (20 + דקות)
נשאל: מה הקשר בין הרוג'ום לבין הפתקים שכתבנו? מצד אחד למדנו את החוזקות שלנו ומצד שני למדנו איפה קשה לנו ולחברים שלנו.
נזמין את החניכים לנסות לחשוב: כיצד החוזקות שלי יכולות לתרום לקהילה בה אני חיה או לחברים שלי?
נזמין את החניכים לפתח לכדי פרויקט את המחשבות הללו.
למדריך: ניתן גם להגדיר מראש את הפרויקט שהייתם רואים שהשכבה תיקח בו חלק.
נתכנן את הפרויקט.
רעיונות לפרויקטים:
נחשוב על:
לכל אחת ואחד מאיתנו חוזקות שונות; לפעמים אנחנו מקרינים אותן בטבעיות כלפי חוץ והסביבה שלנו נתרמת מזה ולעיתים הן שקטות. קבוצה חזקה היא קבוצה שבה חברי הקבוצה חשים שיש שהחוזקה שלהם באה לידי ביטוי. אנחנו שואפים שכל אחד מחברי הקבוצה יבטא את חוזקותיו, ינכיח אותן בקבוצה וידע לראות גם את החוזקות של האחר. לצד החוזקות שלנו, גם כל אחד מאיתנו מאותת באופן שונה על קושי ועל צורך שקיים בו. כך גם בטבע; חיות מאותות על סכנות, צמחים משנים צבעם כמסר להחלפת עונות השנה או לצורך במים וכו'. האיתותים הללו, גם של חברי הקבוצה וגם של הצמחים והחיות בטבע, נראים לעין- עלינו להתבונן, להכיר את האופנים בהם כל אחד מאותת ולדעת להיעזר בחוזקות שלנו מול האתגרים העולים אצל חברינו.
דגשים למדריך:
מרחב בטוח:
מילים מרכזיות: להתחזק, לחזק, לאותת, להתבונן, לחפש, להבחין, לעזור, להוביל ולתכנן
רשימת ציוד:
