מטרת החלק:
נשאל את עצמינו שאלות על זהות ואחריות אישית וקבוצתית
בפעולה זו נסדר בחדר תחנות אשר כל תחנה מדברת על חג אחד ועל הערכים הנגזרים ממנו. בכל תחנה תהיה הנחייה אחרת. כל הקבוצה זזה יחד לכל תחנה כיוון וחלק מהתחנות הן משימות קבוצתיות.
למדריך– חשוב שתהיה אוירה בחדר של החגים, להוסיף תפאורה מתאימה או שירים.
התחנות:
ראש השנה-
יושבים במעגל כאשר כל חניך מקבל שעושית לבנה. בסבב, כל אחד מבקש משהו שהיה רוצה לשנה החדשה. נשים את השעועית על צמר גפן רטוב בתוך כוס חד"פ וכשהשעועית תנבט, נלך אל אדנית ונשתול יחד את השעועיות של כל הקבוצה.
נשאל:
תשליך-
מביאים קערה גדולה עם מים (עדיף שקופה) ובפנים נכניס דגים (לא אמיתיים, מודבקים על הקערה או מפלסטיק). כל חניך רושם על פתק דבר שהיה רוצה להשליך- משהו שאנחנו מתחרטים עליו, משה שמעכב אותנו וכ'ו. במעמד זה אנחנו "נשליך" דברים אלו לתוך קערת המים.
נקרא את ההסבר על המנהג:
בא' תשרי (היום הראשון בחודש) אחר הצהריים הולכים לשפת הים או לשפת נהר ומנערים את הכיסים, כאילו מנערים את כל המעשים הרעים למים. המנהג מגיע מהתנ"ך מספר מיכה שם כתוב "ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם". מיכה (ז', י"ט)
נשאל:
יום כיפור-
נקרא את כתביה של חנה סנש:
"יום הכיפורים. לא אצום, כי אינני מרגישה צורך בזה. הערך היחיד שבצום, לדעתי- הבעת הסולידריות של כל היהודים בכל תפוצות העולם. אני מרגישה שיש לי דרכים אחרות להדגיש את השתייכותי ליהדות ואוותר על דרך זו שאינה קרובה לי. אבל על תוכן היום אשמור… אני נזכרת: בתל אביב- ראיתי במוזאון תמונה נפלאה- בתפילת יום הכיפורים נרתעים ממש אחורה מעוצמת הרושם- מכוח הביטוי שבפנים, בידיים, בגופות של האנשים העומדים בתפילה." חנה סנש (1921-1944) פרקי יומן, 30.9.1941
נשאל:
למדריך: שבוע לפני ראש השנה (לפי האשכנזים) או חודש לפני החג (לפי הספרדים) אומרים סליחות, תפילות שבהן מתחרטים על המעשים הרעים שעשינו בשנה שעברה ומבקשים עליהם סליחה. אומרים סליחות כל יום בבוקר לפני תפילת שחרית. סליחות לא מבקשים רק מאלוהים בתפילות. מעשים רעים שעשינו לאלוהים נסלחים ביום כיפור, על מעשים שבין אדם לחברו לא סולחים. בגלל זה מבקשים מהחברים ומהאנשים שפגענו בהם סליחה.
סוכות-
כל חניך מקבל פס בריסטול ועליו לכתוב ברכות ולקשט אותו. לאחר שכולם סיימו לקשט את הבריסטול שלהם, חוזרים למעגל. כל אחד מעניק את הבריסטול שלו לאחד מחברי הקבוצה שהוא פחות קרוב אליו, ויחד יוצרים שרשרת לסוכה.
את השרשרת נתלה יחד בחדר הפעילות של הקבוצה או בסוכה של הק"ן או המושב, ונבקש יחד שבמהלך השנה נתקרב אחד לשני, נפתח את הלב ונהיה מאוחדים מתמיד.
מטרת החלק:
נסכם יחד את התחנות
המדריך יסכם: בכל התחנות דיברנו על שינוי אישי שכל אחד מאיתנו רוצה לעשות השנה, על האחריות שכלולה בהחלטה על השינוי, ולבסוף ראינו איזה שינוי אנחנו רוצים לעשות כקבוצה. גיל המצוות הוא גיל של לקיחת אחריות אישית, של התחלה והתבגרות. אין זמן טוב יותר להתחיל את השינוי מחגי תשרי.
מטרת החלק:
כל חניך יצא מהפעולה עם מחשבות על שינוי אישי, אחריות אישית, ומה תרומתו לתהליך הקבוצתי שהקבוצה תעבור השנה. בנוסף יצאו החניכים עם תחושת אחריות שמגיעה מתוקף היותם חלק משנת המצווה במושב.
