מטרת החלק:
נכיר את חג שמחת תורה
תופסים קו– נתחלק לשתי קבוצות. בכל קבוצה חניך מקבל פתק עם הגדרה ועליו לצייר את ההגדרה. על שאר חברי הקבוצה שלו לנחש מה הוא היה צריך לצייר. בכל פעם תורה של קבוצה אחרת. נספור את הנקודות לכל קבוצה ובסוף נכריז על הקבוצה המנצחת. ההגדרות המצורפות הן הגדרות שחייבות להופיע. ניתן להוסיף הגדרות נוספות (ברוח חגי תשרי, ברוח הקבוצה, המושב ועוד) חשוב לוודא שההגדרה האחרונה תהיה "שמחת תורה" כדי בעצם תפתח את הנושא.
ההגדרות:
זהו היום בו אנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש. ביום שמח זה עורכים הקפות עם ספרי התורה, ורוקדים ושמחים בשמחת התורה. מדי שבוע בבית הכנסת קוראים בתורה פרשה אחת מחמישה חומשי תורה. קריאת התורה מחולקת כך שבמשך השנה נסיים את קריאת כל חמשת חומשי תורה. אדם שמתכבד לעלות לעליה האחרונה בה מסיימים את ספר התורה נקרא חתן תורה, ומי שמתכבד בעליה הראשונה של ספר בראשית נקרא חתן בראשית. לרגל שמחה מיוחדת זו, אנו עורכים טקס מיוחד שנקרא בשם הקפות. בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים את בימת הקריאה שבע פעמים ויוצאים בריקודים נלהבים יחד עם ספרי התורה. גדולי ישראל במשך הדורות הדגישו את מעלת הריקודים והשמחה ביום זה.
מטרת החלק:
נדון בדברים שעושים אותנו שמחים
נסביר– שמחת תורה נקראת בשם זה בעקבות השמחה הגדולה שחשים האנשים בפתיחת מחזור קריאה חדש של התורה.
שישו ושמחו- נשאר בקבוצות מהפעילות הקודמת. כל קבוצה צריכה להכין משהו שישמח את הקבוצה השניה. לדוגמא- מתנה, פעילות, הצגה, ברכה או כל שעולה על דעתם.
נשאל-
מטרת החלק:
נציע רעיונות לדרכים להיות שמחים יותר
נניח על הרצפה דף בגודל גיליון (או גדול יותר, מה שמתאים לגודל הקבוצה). כל אחד במקום שלו מצייר או כותב את מה יכול לעשות אותו שמח.
נחזור למליאה- בסבב כל אחד יסביר את מה שצייר וננסה לחשוב על דרכים לשמח אותו לפי מה שאמר.
למדריך– ניתן לכתוב על דף את שם החניך ואת הדרך שהקבוצה בחרה לשמח אותו ולתלות בחדר הפעילות ככה שיזכיר לנו בכל פעולה מה עושה לכל אחד מאיתנו שמח בלב. מידי פעם בהמשך השנה נחזור לפלקט הזה ונחשוב האם אנחנו מצליחים לעשות שמח אחד לשני.
כל אחד מאיתנו צריך למצוא מה משמח אותו ולקיים פעולות שיעזרו לנו לשמוח. שמחת תורה זוהי הזדמנות מצויינת להזכיר לעצמנו שהתחילה עוד שנה, ושהחיים שמחים ומלאי חגיגות.
