ספריית העשרה

איך תבנה הארץ // חיים וייצמן (יולי 1920) עבודתנו נכנסת לתקופה חדשה. לפנינו עומדת התעודה לבנות ולחדש את ארץ־ישראל. בתוך

שדות שבעמק// לוי בן אמיתי שָׂדוֹת שֶׁבָּעֵמֶק/ קִדְּמוּנִי הַלַּיְלָה בְּרֵיחַ הַזֶּבֶל,/ נִיחוֹחַ חָצִיר.// הַלַּיְלָה לָעֵמֶק/ אֲנִי אֲזַמֵּרָה, כִּי אֹשֶׁר בָּאַנִי/

שיר שמח// יעקב אורלנד אִם גַּם רֹאשֵׁנוּ שַׁח/ וְעֶצֶב סוֹבְבָנוּ – הָבָה וְנִתְלַקַּח/ מִן הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּנוּ. הַי, הַי,/ הָבָה וְנִתְמַלֵּא

הקבוצה כשעון מעורר ליחיד / אהרון דוד גורדון הקבוצה – כמו כל צורה, הבאה להועיל לחידוש החיים – מחייבת, מטילה

משל הצמח היוצא מן המרתף// אהרון דוד גורדון ובכלל כל המלחמה הזאת במסורת אבות, באפיינו וכו‘! [משל למה הדבר דומה?]

על נחיצות התחדשות החגים// אהרון דוד גורדון מורגש, כי חסר דבר מה; מורגש מן השעה הראשונה לבואנו הנה. זוכר אני

כפרה וחיבור לאדמה// צוריאל אסף "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב,43) במילים אלו מסתיימת שירת הנאום האחרון של משה. (מתוך פרשת

כנגד פחד מדומה// אהרון דוד גורדון (קטע ממכתב) חפצי אני הוא להעירך על דבר אחד חשוב, לפי דעתי, מאוד. אני

הגבורה האמיתית / אהרון דוד גורדון אנחנו זקוקים להגנה עצמית, אבל קודם כל לכוח הגנה פנימי, ולא לדיקטטורה ולכל אותם

במדורות מלחמה/ חנה סנש בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה, בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן, לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.