אומץ אזרחי

על חוסן, אומץ, ציונות, ומה שבניהם/ אדיר ריינר א זכיתי להיות איש חינוך בזמן המלחמה. במסגרת עבודתי במכינה קדם צבאית,

"ניצוץ היותר" // ס.יזהר בשממה הזאת שהיתה סביב דגניה של תחילת המאה, או בטרשים שסביב חוות כינרת, או בבדידות הנזירית

זמן טרשים// סבינה מסג בְּבַּנְק הַזְּמַן שֶׁל הַטְּרָשִׁים שֶׁהָיוּ מִשְׁקְעֵי סִידָן עַל קַרְקָעִית הַמְּצוּלָה אֵין בְּעָיָה לְהַשְׁקִיעַ יוֹם-יוֹמַיִם, יָמִים רַבִּים-

בין המחרשה והשלח // יעקב אורי נכתב בשנת תש"ח (1948). בין שני עולמות נקלעים חלוצי עם ישראל: בין עולם השאיפה

נחשוניות, ניסים ומעשים // יואל זילברמן הצעד הראשון של נחשון בן עמינדב לתוך ים סוף הוא הרגע בו נחצה הים

הקבוצה כשעון מעורר ליחיד / אהרון דוד גורדון הקבוצה – כמו כל צורה, הבאה להועיל לחידוש החיים – מחייבת, מטילה

משל הצמח היוצא מן המרתף// אהרון דוד גורדון ובכלל כל המלחמה הזאת במסורת אבות, באפיינו וכו‘! [משל למה הדבר דומה?]

כפרה וחיבור לאדמה// צוריאל אסף "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב,43) במילים אלו מסתיימת שירת הנאום האחרון של משה. (מתוך פרשת

במדורות מלחמה/ חנה סנש בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה, בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן, לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.