ביטחון קהילתי

אנחנו אחראים // ברל כצנלסון 1943 אנחנו המוּצלים, אחראים לשארית ישראל. אין כתפיים אחרות להטיל עליהן. אין גב להתחבא מאחוריו.

פסיחות אביב // צוריאל אסף מֵרוֹב אַהֲבָתֵנוּ, הָאֲדָמָה מְחַיֶּכֶת אֵלֵינוּ, פְּרָחִים בְּפִיהָ מְטַלְטֶלֶת בָּרוּחַ תַּלְתַּלֵּי תִּלְתַּן רַעֲנַנִּים, צוֹבַעַת בְּיָרֹק, בְּצָהֹב,

עונת בדיקת החמץ והקינון // נתנאל אלינסון האם באמת מנקים לפסח רק בגלל החמץ? ובכן מסתבר שיש סיבות נפשיות עמוקות

הקריאה והדה // מוקי צור הימים ימי מלחמת העולם השנייה. חנה סנש הצעירה בראשית שנות העשרים לחייה, כותבת ביומנה כי

פסח בענוה וחיבור לאדמה // צוריאל אסף "כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח" מכריזים בפתחו של ליל הסדר,

הסיפור שלנו /הרב זקס תאר לעצמך שתוך כדי חיפוש בספרייה אתה נתקל בספר אחד, שונה מן האחרים, שלוכד את עינך

במעשה ובלימוד- דף לימוד (לימוד דגל) פתיחה למנחה "לפי עומק מעורבותו של אדם במעשה/ עומק משמעותו בעיניו” (יגאל אלון) השקעה

בואי // אורית קלופשטוק אֲנִי יוֹצֵאת כְּמוֹ אֲבוֹתַי אֶל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הָרוּחוֹת זוֹרוֹת מֶלַח בְּעֵינֵי וְכָל עָנָן נִדְמֶה לי כְּעַמּוּד

דגלנו הירוק // יצחק שדה לא רק שפע נביא לארץ – אנחנו גם נשנה את צורתה הקודרת, את ארצנו נלביש

אל תקרא לי אחי // יואל שפיץ ** פעם השתתפתי בקורס פילוסופיה באוניברסיטה שהתמקד ביחסים בין-אישיים. במסגרת הקורס, כל סטודנט