׳ארץ טובה׳
7 בינואר 2024
'ארץ טובה' // דברים, ח', ז'-ח' כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.
'ארץ טובה' // דברים, ח', ז'-ח' כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.
צום עשרה בטבת עם ישראל היה הראשון שייחס להיסטוריה משמעות מכרעת. רק בישראל, ולא בשום עם מלבדו, נתפס הציווי לזכור
בחזרה לאהבה // מריאן ויליאמסון הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא
השומר אחי אנוכי? // הרב עדין אבן ישראל לפעמים אצלי הנר בוער ואצל אחר הוא לא. למה הוא לא בוער
אמנות ההקשבה היהודית // הרב יונתן זקס אם תשאלו אותי איך למצוא את אלוהים, אענה: למדו להקשיב. הקשיבו לשירת העולם:
אל תשתנה, תשתנה // יהודה עמיחי אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת לא בְּרַעַם וְלא
מתוך לימוד פני הקרקע למדנו לדעת את גופנו שלנו // רבקה מרים מִתּוֹךְ לִמּוּד פְּנֵי הַקַּרְקַע לָמַדְנוּ לָדַעַת אֶת גּוּפֵנוּ
רקע של קרע, וקרקע של ריפוי // צוריאל אסף אנחנו חברה בטראומה, והזמן הסוער שאנו חיים בו לוחץ לנו כל
נקודת המרכז הפנימית // א. ד. גורדון במכתב לרחל אין מרכז אלא אחד, כי אין עולם אלא אחד–הוא עולמו של
להיות שותפים בשירת העולם // א.ד. גורדון אנחנו שבים אל הטבע, אבל לא בתור עבדים ולא בתור אדונים, אף לא
להאמין ולזרוע // יוגב אברהם לפני כחצי שנה, ביקרו אצלנו במכינה אנשי מקצוע מתחום החקלאות. אנשים חמים חכמים וטובים שבגדול
שורשי הברכה והקללה של העבודה // רחל ינאית, מאמר העבודה 1916 המשחק הוא הצורה הראשית של חופש התנועה אצל הילד
הנוער כמצפן // זאב ז'בוטינסקי הנוער אינו קברניט של האומה, אך הנהו המצפן בידי הקברניט כמחט המצפן הפונה תמיד לצד
אני קורא בהרים // יצחק שלו אשר לא קראתי בסידורים ובמחזורים אני קורא בהרים. בהרים אומר אני את כל התחינות
אנשים והרים // ג'ון מיור אנשים מתחילים לגלות כי לצאת אל ההרים זה לצאת הביתה; שהטבע הוא הכרח; וששמורות טבע
נפרדות מהטבע וערך עצמי // ראם דאס (תרגום- צוריאל אסף) כבר לא חשתי צורך להיות מיוחד מפני שכבר לא הייתי
חוכמת דורות רבים: לא כדאי להתנכר לזהות לה נולדנו חיים נבון הרעיונות הגרועים של שנות השישים הפכו לחלום הבלהות של
עזרה הדדית וראשית התרבות לפני שנים, האנתרופולוגית מרגרט מיד נשאלה על ידי סטודנטית מה היא רואה כסימן הציוויליזציה הראשון בתרבות.
אם חקלאות אין כאן מולדת אין כאן און ריפמן …החל מסוף המאה העשרים אנחנו עדים לאתגרים עצומים לחקלאות בישראל, לפיחות
האור הראשון אהוד בנאי זה כבר כמה לילות אני לא יכול לישון משהו חונק לי בגרון חשבתי המון חשבתי המון
האדם והטבע א.ד גורדון, מתוך: האדם והטבע ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר לתוך עיני הטבע וראית
על גבורה במסורת היהודית אבות דרבי נתן נוסח א', פרק כג, א'. בן זומא אומר, איזהו חכם, הלומד מכל
אנו נושאים לפידים // אהרון זאב (לחן: מרדכי זעירא) אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים. זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ וּמִי אֲשֶׁר
נר ה' נשמת אדם חבורת הכותבים-השומר החדש חנוכה מלמד אותנו שבתקופה של חושך צריך להדליק נר פנימי (גם אם הוא
על אורות ופירות// חבורת הכותבים בתיאור היום השלישי, מצווה ה' על האדמה להוציא "עץ פרי עושה פרי למינו". האדמה מצידה
הסיפור שלנו- ארגון השומר החדש לאורך הדורות, האדם וארצו נקשרו במערכת יחסים שלובים כל אחד מהם העשיר את השני הם
מי הוא חבר אבות דרבי נתן, נוסחא א', פרק כ"ט רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר: אל תרצה
עבודת האדמה תלמוד בבלי מנחות פה פעם אחת נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן, מינו להן פולמוסטוס [שליח] אחד, אמרו לו:
בשבילי נברא העולם תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף ל"ז עמוד א. לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת
איש תחת גפנו ותחת תאנתו וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע–כֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה.
עבודתנו מעתה //א.ד.גורדון חיים אנחנו מבקשים, לא פחות ולא יותר, חיים שלנו ממקור חיינו, מטבע ארצנו, פרנסת הגוף ופרנסת הרוח.
הקשר לארץ ישראל זאב וילנאי אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את הקשר לארץ ישראל מאשר להלך בה לאורכה
בית שהנפש אחוזה ודבוקה בו ברל כצנלסון לרבים רבים הבאים אלינו – או המובאים אל חופינו מרחוק ואף מקרוב (וחוששני,