ציונות א

בתוספת כוחות ובתוספת תקווה- זאב ז'בוטינסקי (נאום אחרי פרעות תרפ"ט/ 1929) ועתה הרשו-נא לי לחזור על המלים, שאמרתי לפני תשע

היסטוריה של הפרט // דליה רביקוביץ תֵּשַׁע מִילִים אָמַרְתִּי לְךָ אַתָּה אָמַרְתָּ כָּכָה וְכָכָה אַתָּה אָמַרְתָּ: יֵשׁ לָךְ יֶלֶד יֵשׁ לָךְ

צום יז בתמוז // תהילה פרידמן היום לפני כ 1950 שנה, הובקעו חומות ירושלים. הדרך לחורבן נפרצה. היו שנים שהיה לי קשה

בין המצרים // צוריאל אסף הָיוּ כְּאַיָּילִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה // וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף" (איכה א פסוק ו) בפתח

תבכה אבל אל תתבכיין //יעקב נוקד אז מה ההבדל בין לבכות לבין להתבכיין? לבכות זה לכאוב משהו באמת, אבל בדרך

שיר אהבה לקוצי הארץ //יצחק שלו ליטפתי פני הדשא כלטף צוואר ולפתע לי חסר חספוס ישן מוכר יש הרבה דשאים

אחריות ומנהיגות// חבורת הכותבים של השומר החדש אחת ההגדרות היפות של מנהיג (ובעצם של אחריות), שהיתה בעבר חלק מהגדרת הקצין

פריחת תמוז// לאה גולדברג אַכֵן דַּרְדַּר הַשִּׁיר, יָבֵֹש וָגֵא עֵירֹם, מֻפְקָר לַשֶׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת עַכְשָׁו הוּא מִתְחַרֵז עִם כֹּל סוּגֵי הַדַּעַת

הציונות כאידיאל שאין לו סוף // בנימין זאב הרצל "קראתי פעם בשם אידיאל שאין לו סוף. ובאמת חושב אני, כי

בשעת קציר ובציר // הרב שמשון רפאל הירש וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם: לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא