עצמאות מזון

הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תָּנָ"ךְ זֶלְדָּה הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תָּנָ"ךְ. רַקֶּפֶת כַּלָּנִית וָהׇר מַקְּשָׁבִים בְּשִׂמְחָה. רַק הַיַּלְדָּה בּוֹכָה. כַּלָּנִית אֶת בִּכְיָהּ לֹא תִּשְׁמַע,

תורה ירוקה // עינט קרמר חג מתן תורה כהזדמנות להתבוננות מחודשת על הקשר שבין יהדות, ציונות וסביבה. חג השבועות שאנו

ירושלים של זריעה ושל קציר // נתנאל אלינסון תובנה מעניינת שעלתה לי לאחרונה, שבעצם יש לנו בשנה שני חגי ירושלים.

מהנוער תצמח המדינה- דף לימוד לקראת ועידת הנוער הראשונה של נוער השומר החדש ההיסטוריה לימדה אותנו: שינוי עמוק, אמיתי וארוך

האינטלקטואל והחלוץ // מוקי צור הקשר בין האינטלקטואל היהודי לבין החלוץ לא נראה אפשרי ממבט ראשון. האינטלקטואל שוכן בספריות ובכיתה,

חזית המלחמה וחזית ההתיישבות // אורי ספיר מכתב שנשלח מחזית הצפון בתאריך 13.9.2024 מאת אורי ספיר, סמנכ"ל התיישבות בשומר החדש,

אחריות על המחשבה ועל המעשה// דוד בן גוריון מעטים העמים בעולם שראו, כעמנו, תמורות כה רבות ועמוקות בתוכם וסביבם. ועם

על אנושיות מלחמה ושלום, קריאה ביגאל אלון: אלון היה בעיני ממבקשי השלום הנאמנים הנחושים והמפוכחים ביותר שצמחו בארץ הזו. מסופר

לֹא קָרְאוּ לוֹ // צור ארליך אַל תּוֹדוּ לוֹ. לֹא נָעִים לוֹ. הוּא פָּשׁוּט קִיֵּם חוֹבָה. אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ? לֹא קוֹרְאִים

מזיכרון לעצמאות מיגון לאחריות // אסא כשר למדינת ישראל ארבעה סמלים. כולם יקרים לליבי, כמות שהם, ולא ארצה לראות שינוי

כישרון לארץ ישראל  // יצחק שדה הייתי מביא לפני הוועדה איש צבא אחד – איש צבא בריטי שהיכרתיו עוד לפני

והנוער הוא העיקר- לעבודה! // דוד בן גוריון הכוח האמיתי בציונות עכשיו הוא הנוער, הנוער היהודי שאין לו כל תקוה,

עצמאות פנימית של "עם-בדרך" // יגאל אלון כל עצמאות, אם אינה מלה ריקה מתוכן, סובבת בשני מעגלים: חיצוני ופנימי. ככל

רוצה אני לפעול במרץ // חנה סנש אינני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית. מלה זו אומרת הרבה מאוד. אומר

על הכוח הצומח מתוך האובדן // און ריפמן כל שנה ביום השואה, אני חוזר לקטע אחד שחודר עמוק ללב. מכתב

נחמת החיבור לאדמה ממעמקים  // ויקטור פראנקל ככל שגברה האינטנסיביות של חייו הפנימיים של האסיר, חש גם ביופיים של האמנות

אנחנו אחראים // ברל כצנלסון 1943 אנחנו המוּצלים, אחראים לשארית ישראל. אין כתפיים אחרות להטיל עליהן. אין גב להתחבא מאחוריו.

פסיחות אביב // צוריאל אסף מֵרוֹב אַהֲבָתֵנוּ, הָאֲדָמָה מְחַיֶּכֶת אֵלֵינוּ, פְּרָחִים בְּפִיהָ מְטַלְטֶלֶת בָּרוּחַ תַּלְתַּלֵּי תִּלְתַּן רַעֲנַנִּים, צוֹבַעַת בְּיָרֹק, בְּצָהֹב,

עונת בדיקת החמץ והקינון // נתנאל אלינסון האם באמת מנקים לפסח רק בגלל החמץ? ובכן מסתבר שיש סיבות נפשיות עמוקות

הקריאה והדה // מוקי צור הימים ימי מלחמת העולם השנייה. חנה סנש הצעירה בראשית שנות העשרים לחייה, כותבת ביומנה כי

פסח בענוה וחיבור לאדמה // צוריאל אסף "כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח" מכריזים בפתחו של ליל הסדר,

הסיפור שלנו /הרב זקס תאר לעצמך שתוך כדי חיפוש בספרייה אתה נתקל בספר אחד, שונה מן האחרים, שלוכד את עינך

במעשה ובלימוד- דף לימוד (לימוד דגל) פתיחה למנחה "לפי עומק מעורבותו של אדם במעשה/ עומק משמעותו בעיניו” (יגאל אלון) השקעה

שדר ערב פסח תש"ח  // דוד בן גוריון השנה הועמדנו על סף המדינה היהודית, אבל טרם זכינו לחוג בפסח זה

ילדי העברים // שחר מריו מרדכי   אָבִי שְׁחוּם עוֹר וּשְׂעָרוֹ פֶּחָם שַׁתְקָן וְרָזֶה, מַבָּטוֹ חוֹרֵךְ כְּלַהַבְיוֹר. בִּפְסַק לֵב חָצוּב

בואי // אורית קלופשטוק אֲנִי יוֹצֵאת כְּמוֹ אֲבוֹתַי אֶל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הָרוּחוֹת זוֹרוֹת מֶלַח בְּעֵינֵי וְכָל עָנָן נִדְמֶה לי כְּעַמּוּד